News Ticker

למה את דתייה?

עדן קרביץ

בתה של נעמי אשתו של חיים הורביץ מ'טבע', בטור אישי כיצד החזירה את אביה הביולוגי בתשובה, הקונפליקט עם אמא התאילנדית בין אהבה לאורח חיים שונה ומעמידה שאלה נוקבת האם את דתייה רובוטית או דתייה מאוהבת?

חיים הורביץ מימין  משמאל אמא של עדן ובאמצע עדן ביום חתונתם של אמא עם הורביץ

יש מצב שחלקכן ראיתן אותי משתתפת בסדרה 6 אמהות בערוץ 2 .. כן אני הבת של התאילנדית

רציתי לדבר על כמה עניינים שקשורים לסדר היום שלנו. אולי זה קצת לעוס מכל כיוון אבל זה חשוב, וזו בעצם המהות שלנו.

אז קודם כל אני אפתח בשאלה קצת מאתגרת:
למה את דתייה?

את דתייה כי הורגלת לאורך חיים כזה?
כי חונכת בבית כזה?
כי את לא מכירה משהו אחר?
כי זה נוח לך?
כי את לא רואה את הילדים שלך הולכים בדרך אחרת? (אין לדעת)
כי בעלך כזה?
כי דת זה אוסף של משפטים יפים?

או שאת דתייה כי את מרגישה מחוברת לזה,
כי את אשכרה מרגישה שבכל פעולה שלך את עושה את רצון השם,
שאת מקיימת את הציוויים שלו מיראה,ובעיקר מאהבה!
שאת יודעת שזה זה,
ואין אמת יותר אבסולוטית מזה?

אז ככה קצת רקע על עצמי בקיצור:
זה התחיל עם אבא שלי יותר נכון. בהתחלה הוא לא היה דתי. וכמו כל ישראלי טוב, סיים צבא, נסע לטיול בתאילנד, פתח שם עסק של אוכל ותכשיטים ושם הוא הכיר את אמא שלי (תאילנדית אורגינל),
הביא אותה לארץ, הם התחתנו, נולדתי, כשהייתי בת שנתיים הם התגרשו, גרתי עם אמא שלי עד גיל 4 ואח"כ עברתי לגור עם אבא.
היינו גרים במושב שנקרא עופר- זה נמצא בחוף הכרמל ליד חיפה.
בגיל 5 הלכתי לגן דתי סתם כי זה משהו שהיה קרוב לבית, לא היינו דתיים, אבל שם חזרתי הביתה עם כל מיני מושגים של יהדות כמו שבת, כשרות, מזוזה, נטילת ידיים וכו…
בקיצור החזרתי את אבא שלי בתשובה

עדן, אביה הביולוגי וילדיו מנשואיו השניים

אחר כך הוא חיפש את עצמו, היה דתי לאומי, היה ברסלבר, עד שהוא הכיר שליח של חב״ד שגר במושב קרוב לידינו- מושב עין איילה ולשליח קראו הרב מנחם טל. הוא ממש התחבר אליו והחליט שהוא רוצה להיות חב״דניק ואז התחלנו לנהל אורח חיים חב״די.
בכיתה א׳ התגיירתי, ועברתי ללמוד בחב״ד בקריות.
בכיתה ב׳ אבא שלי נכנס לישיבה אז עברתי לגור עם סבתא בחיפה.
בכיתה ג׳ אבא שלי התחתן ועברנו לגור בקריות.
בכיתה ד׳ עברנו לגור בישוב שנקרא כרמי יוסף, היינו שליחים שם והתחלתי ללמוד בלוד. אחרי חודש בלוד עברתי ללמוד בכפר חב״ד.
בכיתה ה׳ היה ריבים בין אבא שלי לאמא שלי. אמא שלי רצתה שאני אעבור לגור אצלה אז היו הרבה סיפורים, בתי משפט, עובדות סוציאלית, עורכי דין עניינים בלאגנים. ובסוף… עברתי לגור עם סבתא בחזרה בחיפה.
אחרי שבוע, עברתי לגור עם אמא שלי בתל אביב והתחלתי ללמוד בבית ספר חב״ד ביפו.
בכיתה ו׳ הייתי חודש ביפו עם אמא שלי ואחרי חודש עוד פעם בלאגנים בתי משפט עניינים, חזרתי לגור עם אבא והמשכתי ללמוד בלוד
בכיתה ז׳ בלוד.
בכיתה ח׳ היו לי סיכסוכים עם אשתו של אבא שלי- גיל הטיפש עשרה וזה, אמרתי לא בא לי לגור אצל אבא , לא בא לי לגור אצל אמא, חשבתי מה אני עושה, ואמרתי אני הולכת לגור אצל הרב מנחם טל, זה שאבא שלי התקרב אצלו.
שאלנו אותו והוא הסכים..

גרתי אצלו מכיתה ח׳ עד י״ב וחזרתי ללמוד בקריות.
משפחה מקסימה עם 8 ילדים והרגשתי בבית ממש. כמובן שראיתי את ההורים שלי מדי פעם.
ימי ראשון הייתי אצל סבתא שלי בחיפה,ימי שני הייתי אצל משפחת טל,שלישי אצל אמא בתל אביב,רביעי חמישי אצל טל,שישי שבת אצל אבא בכרמי יוסף
כשהיו שואלים אותי איפה אני גרה אז הייתי עונה ׳תלוי באיזה יום׳

בקיצור, אחרי י״ב עשיתי שנה סמינר בצפת
ואחרי השנה הזאת יצאתי לשליחות בבית חב״ד בקוזומל, מקסיקו

בית חב״ד קוזומל בו היייתה עדן שליחה

כרגע אני לומדת בירושלים.
בסביבות כיתה י״א אמא שלי התחתנה עם חיים הורביץ- הבן של מנכ״ל טבע, אלי הורביץ (של התרופות) אז בואו נגיד שכסף לא חסר.

בחתונה של אמא של עדן עם חיים הורביץ

תמיד לאמא שלי היה חלום שאני אהיה כמוה- לא דתייה , והיא הייתה אומרת לי שאם הייתי כמוה וגרה אצלה אז היינו טסות הרבה לחו״ל והיה לי הרבה יותר כיף ובשביל מה לי בכלל להיות דתיה, זה שטויות! והרבה יותר כיף לעשות מה שרוצים, ואני יכולה ללבוש מה שאני רוצה ושהיא תקנה לי מה שבא לי אם אני רק אהיה כמוה ואגור אצלה.
האמת זה בחיים לא קרץ לי ותמיד אמרתי לה שאין מצב ושלא תנסה בכלל, היא לא הבינה על מה אני מתעקשת אבל היא לא הפריעה לי באורח חיים הדתי שלי.

ואז התחיל לנו בגרות בספר התניא (ספר היסוד של חסידות חב״ד).
מגיל קטן לא אהבתי תניא. תמיד שהיו אומרים שיעור תניא הייתי מחפשת רק איפה להבריז ולברוח מהשיעור המשעמם הזה. לא התחברתי פשוט. אבל בבגרות כמו בבגרות- צריך לשבת וללמוד גם אם לא אוהבים.
לא האריך בדברים, אבל נגלה בפניי עולם ח ד ש. הכל היה נראה לי כל כך טהור וחשוב. התאהבתי בתניא. תניא זה פנימיות התורה, התניא מלמדת אותנו להבין למה אנחנו עושים כל דבר, מי זה בורא עולם, עוזרת לנו להבין את מבנה הנפש שלנו ומה מקור של כל רצון. התניא לימדה אותי עוד הרבה דברים אבל במשפט אחד אני רוצה להגיד לכם, שאחרי שלמדתי תניא קראתי לעצמי חוזרת בתשובה. אומנם אף פעם לא הפסקתי להיות דתייה, ואף פעם לא עשיתי שטויות, אף פעם לא חיפשתי את זה למרות שבקלות הייתי יכולה להגיע לשם, במיוחד שיש לי תמיכה מאמא שלי.

אבל למה קראתי לעצמי חוזרת בתשובה? כי פתאום הבנתי שאני דתייה מאהבה, לא מהרגל! אני בחרתי בזה מחדש! אני אהבתי את מה שאני עושה, אני התחברתי לזה, אני האמנתי בזה, אני הרגשתי את זה, אני ידעתי את זה!

יש תפיסה כזאת שהשתרשה אצלנו והיא ממש מוטעית, שמסבירים למישהו שלא מאמין באלוקים שאמונה באלוקים זה פשוט הרגשה בלב וזו אמונה ואמונה אין דרך להוכיח את זה. זו גישה נוצרית.
הגישה היהודית אומרת שקודם כל, אנחנו באמת צריכים להאמין באלוקים באמונה עיוורת, ואחר כך אנחנו נשב ללמוד ולדעת שזה נכון (נעשה ואחר כך נשמע).
אין כזה דבר להאמין באלוקים רק כי ככה חונכתי, רק כי ככה אני מרגיש, רק כי ככה אני חושב. יש כזה דבר אלוקים וזה עובדה! והנה ההוכחות, רק תשב ותלמד! אל תהיה רובוט!
אחרי שנגלה לפניי כל העולם הזה, אחרי שלמדתי תניא, באמת הרגשתי דתייה מאהבה, לא דתיה רובוטית (היה עוד ספר שממש עזר לי להבין הכל וסידר לי המון דברים בראש, קוראים לו iBelieve וכתב אותו השליח שאצלו עשיתי את השליחות במקסיקו)

ספרו של הרב דודי כפלין שסידר לעדן הרבה דברים בראש

אגב מקסיקו, כשהייתי שם בשליחות בקוזומל, היה סיפור שהשליח (הרב דודי) ממש אהב לספר:
משל לבן אדם שהולך בדרך והוא סוחב שק אבנים כבד ממש! הוא פוסע צעד ועוד צעד, כולו מזיע, כמעט נופל מהמאמץ, ופתאום הוא פוגש את חבר שלו באמצע הדרך. החבר שלו שואל אותו מה הוא סוחב וההוא עונה לו ששק אבנים. החבר שאל אם הוא יכול להסתכל וההוא פתח לו את השק כדי שיראה. החבר הוציא אבן אחת מהשק, התבונן בה קצת, חקר, העמיק בה, ואז הוא אומר לו: מה אתה גנוב?! זה לא אבן, זה יהלום לא מלוטש!! הוא הוציא מהכיס שלו כלי מיוחד, פתח את האבן קצת והראה לו שזה בעצם יהלום!!
כשהבנאדם קלט שיש לו שק יהלומים על הגב, פתאום כבר לא היה לו כבד! הוא רץ עם השק! היה לו כיף לסחוב את השק והוא היה מאושר!

הפרשת חלה בבית חב״ד קוזומל

מה הסיפור הזה מלמד אותנו ? אותו שק אבנים אלו בעצם המצוות, הציוויים של הקב״ה. אנחנו יכולים לחשוב שזה ״אבנים״, שזה סתם נטל, עול כבד על הגב שלנו שאנחנו עושים סתם ככה ואין לנו מושג למה, שלפעמים נמאס לנו מזה, שלפעמים זה שטויות ואפשר לוותר על זה. אבל אם נעמיק, נתבונן, נסתכל מקרוב, נרד לפרטים ונלמד לעומק- אנחנו נגלה שזה בעצם יהלומים!! זה לא נטל, זה אוצר!!
ואז יהיה לנו כיף לקיים אותם, יהיה לנו חשק, ונקיים הכל בהתלהבות! אנחנו לא נחפש הקלות, אנחנו לא נחשוב שזה מיותר, אנחנו נעשה את זה מאהבה ונרגיש מחוברים לזה…
ילד שאוהב את אבא שלו ורוצה לעשות לו משהו טוב, לא יחפש איפה להקל, הוא אפילו יהיה לארג׳! הוא ׳יחמיר׳ , הוא יעשה הכל בקפידה בדיוק כמו שאבא שלו אוהב, הוא דווקא יצא מעצמו גם אם לפעמים זה לא נוח לו, הוא רוצה שאבא שלו יהיה מבסוט!!..

עכשיו אני אחזור לשאלה הראשונה, למה את דתייה?

את דתייה כי ככה גדלת, כי ככה הורגלת? או כי את יודעת שזאת האמת ואין עוד מלבדו? את דתייה רובוטית או דתייה מאוהבת?

את עושה את המצוות כי ככה ודי או כי זו האמת ואני עושה את זה מרצוני ובאהבה גדולה בידיעה שאין שום דבר אחר חוץ ממנו?

אני רק רוצה שכל אחת תעצור שנייה ותחשוב לעצמה:
למה אני דתייה? למה אני עושה את כל זה בעצם? אני מחוברת לזה? אני מרגישה שזה מאהבה? או שאני מחפשת כל פעם להקל?
לחפש איפה *אני* בתמונה ולהתאים את זה לרצונות שלי?אני עושה רק מה שנוח לי וכל מה שלא אז מזיזה הצידה?

תכל׳ס, מה המטרה שלנו פה בעולם?
למה אלוקים הוריד אותנו לעולם התחתון הזה, לג׳יפה, לכל הגועל נפש? יכולנו להישאר שם למעלה בעולם שכולו טוב, קרוב אליו, איפה שהכול טהור.. למה ירדנו לכאן?

אלוקים הוריד אותנו לתחתונים כדי שנעשה לו דירה, כדי שהוא ׳ירגיש בבית׳, כדי שנרגיש אותו פה במוחש, שנדע שאין עוד מלבדו, ואנחנו הברואים הקטנים והשפלים שלו פה רק בשבילו. אנחנו נשים את הצרכים שלנו בצד ונתבטל כל כולו למציאותו, לרצונו…
הוא רוצה עולם מתוקן. גאולה .
זאת העבודה שלנו ולכל אחד יש את השליחות שאיתה הוא ירד לעולם. כל אחד והכישורים שאלוקים נטע בו. אף אחד פה לא מיותר.
ואלוקים לא הוריד אותך לפה סתם, אם אתה פה אז יש לך משימה, ואומנם גם יהיו קשיים וניסיונות בדרך, אבל זה בעצם המשחק,
הוא איתנו במחבואים,
גם אם לפעמים אנחנו שוכחים ממנו, אנחנו צריכים לא לשכוח את המטרה שלנו, אנחנו פה כדי לעשות טוב! לפעמים לשים את הרצונות האישיים והפרטיים שלנו, ולא לשכוח למה אנחנו פה…
אז, בהצלחה לכולנו. כל אחת ועבודתה שלה.

1 Comment on למה את דתייה?

  1. בתאל // 08/05/2017 um 13:21 // הגב

    מדהימה נהניתי מאוד לקרוא

רוצה להגיב או לפרגן? זה המקום!

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*