News Ticker

אם נוהגים לא נוגעים (בנייד)

רינה קליין

השבוע קרה משהו שהוציא אותי מהאזון שלי, והרגשתי שאני פשוט חייבת לשתף.
התאונה המחרידה של עו"ד אלקנה בישיץ ז"ל בשבוע שעבר, עשתה לי משהו. ועמוק.
על אף שלא הכרנו באופן אישי, כמה מידידי ומלקוחותי הכירו את אלקנה ז"ל וכך נחשפתי לסיפור העצוב, קראתי את ההספדים, והרגשתי התעוררות מאד חזקה.

עו"ד אלקנה בישיץ ז"ל

וכעת, כמה ימים אחרי, אני חוזרת מבית העלמין, ביום השנה לפטירתה של אחותי האהובה ז"ל, שנלקחה מאיתנו אף היא, בחטף, בתאונה מחרידה, והיא רק בת 10.
קטנה היתה, וכזו צדיקה. הקפידה על עניית אמן בצורה כזו שזה הפך לסימן ההיכר שלה – כתבו זאת על המצבה.
ב- 5 בערב היתה התאונה, ובשעה 8 כבר היתה הלוויה.
היא בסך הכל הלכה לחנות השכונתית לקנות משקפת לשיעור שחיה. ילדה קטנה ורגילה. מלאת חיים, תוכניות ועניין. רגע אחד פה, וברגע השני – כבר לא.

מלכה קליין ז"ל


אני חושבת שזה מה שהדהד לי כל כך עמוק בתאונה של עו"ד אלקנה בישיץ. רגע אחד מתפרסם סרטון מלא חיים בסטורי באינסטגרם, וברגע השני – אין. אפס. כלום.
שלא במקרה אני חיה לצד בעלי, שאיבד 7 אנשים קרובים ויקרים לו – אף הם בתאונת דרכים. ואשר האמונה האבסולוטית שלו, היא מה שמחזיק אותי כל יום מחדש. הוא אמר לי: "רינה, לנו זה נראה כמו 'מחדל' כמו 'בזבוז' כמו אפילו חלילה, 'טעות' – תאונה, שעם קצת זהירות היתה יכולה להמנע. אבל האמת היא שהקב"ה גזר על הבנאדם הזה בדיוק את הדקה שבה הוא ימות, כי כך הוא קבע מראש, ולכן בדיוק בדקה הזו זה קרה."
אבל מה שמזעזע אותי הכי הרבה בתוך כל זה היא העובדה שאני, שהושפעתי כך מתאונות דרכים ברמה הכי אישית והכי כואבת, אני – שקיבלתי על עצמי להזהר, לא לצאת מהבית עצבנית, ולנהוג הכי בזהירות שאפשר – מוצאת את עצמי מתעסקת עם הטלפון בזמן הנהיגה. הלו, מה קרה לי?! מה קרה לנו?!

נייד רק לשימוש וויז


אני אומרת לעצמי שגם בנהיגה הכי ארוכה של שעה-שעתיים מחוץ לעיר – מה כבר יכול להיות כזה פיקוח נפש שארשה לו לסכן את החיים שלי ככה?! ובכל זאת. הטכנולוגיה הזו חזקה ממני. אני יודעת שאני לא לבד.
אז קיבלתי על עצמי, ואני מפרסמת זאת קבל עם: להשאיר את הנייד סגור בתוך התיק בזמן הנהיגה.
אני מפרסמת את הדברים קודם כל כדי שהם יחייבו אותי, וגם כדי לעורר מודעות לנושא הכואב והנורא הזה. הכביש מסוכן גם ככה. תאונות קטלניות קרו גם בדורות הקודמים, אבל בדור שלנו עם הסחות הדעת שמעורר הנייד, ועם הצורך הבלתי נשלט להתעדכן כל שניה, הפכנו לחסרי אחריות באופן שעלול להיות פשע. אנחנו חייבים למצוא תחבולות שיעצרו אותנו, כי אי אפשר להסתובב עם רובה טעון בגינת משחקים.
הבנתי שלא מספיק לקבל על עצמי, לרצות ולהחליט. הבנתי שצריך תחבולה. משהו טכני שעובד, שיגן עלי ועל הסובבים אותי. קניתי מכשיר ווייז שעובד עצמאית, ללא טלפון ושאר האפליקציות, פשוט ווייז לניווט. וזהו. לא רבים מכירים את האפשרות הזו, שיכולה להציל חיים ממש.
שמעתי גם על אפליקציה חדשה בשם SAFE MODEE שפיתח בחור ישראלי, בהגדרת מצב נהיגה היא מכבה את כל הביצועים של הטלפון, למעט ווייז, וגם זו יכולה להיות אופציה יעילה.
אז לא משנה הדרך, העיקר שנעשה משהו ונקח באחריות את השפע של הדור הזה, שלא יהפוך לנו חלילה, לקללה.

ומי יתן ויהיו הקבלות הטובות וההתעוררות לזכותם ולזכרם של אחותי האהובה, מלכה ז"ל ושל אלקנה בישיץ ז"ל. תנצבה.

רוצה להגיב או לפרגן? זה המקום!

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*