יום אחד אחרי הלידה של הבת שלי, הגעתי למצב ששקלתי 100 קילו. שכבתי במיטה, לפני שהתהפכתי, חישבתי איך אני הולכת להסתובב לצד השני והבנתי שאני במצב לא טוב. גרתי אז בקריית מלאכי, היה שם חדר כושר עם שעתיים בלבד שהיו נפרדות לנשים. בדרך לחדר כושר הייתי הולכת על מסילה, הרגשתי שההליכה עושה לי טוב והגברתי קצב והרגשתי שהריצה נותנת לי את ההרגשה הכי טובה בעולם- אחרי האימונים של הריצה, הרגשתי כאילו קסם קורה ובמקביל התחלתי דיאטה וירדתי 25 קילו.
היום לא יאמינו אבל בחיים לא התאמנתי, לא בילדות ולא אחרי זה, בכלל לא הכרתי את התחום. אני מגיעה ממשפחה עם גנטיקה מאוד מלאה ומבורכת , החלטתי שאני רוצה להתמקצע בתחום, הלכתי ללמוד בוינגייט להיות מאמנת כושר,
אז ב2010 זכיתי להרבה מבטים בתור הדתיה היחידה. אבל זה לא הפריע לי, הריצה מעבר לספורט ואורח חיים בריא , עזרה לי לרפא דברים בנפש.
מירי פורסט בת 37 אמא ל 5 ילדים נשואה ליונתן, גרה ברחובות מייסדת המיזם “בגוף בריא”,
מספרת איך הכל התחיל: גדלתי בבאר שבע בשכונה מאוד קשה היינו לא רק החבדניקים היחידים באזור,
אלא גם הדתיים היחידים בשכונה. וזכיתי לגדול בערכי שליחות, בהרגשה שהתפקיד שלנו זה להאיר בכל מקום שאני מגיעה. וכל אחת והשליחות שלה, אם זה להקים בית חם ליהודים באפריקה, או כאן בארץ מורה בבית ספר רחוק בצפון. אחרי שהתחתנתי עברתי לגור במרכז, היום אנחנו גרים ברחובות והילדים לומדים בחב”ד.
אני אולי לא נראית אבל חסידת חב”ד ושואבת את הכוח שלי מהתניא.
זאת הגישה שלי לחיים- בכל אחד מאתנו יש טוב ויש לא טוב וכל מעשה יכול להרים או להוריד.
ריצה יכולה להיות דבר לא טוב, לתת הרגשה של תחרות מול אחרים, בימים שלא מספיקים להרגיש כישלון,
ויחד עם זה, ריצה יכולה להיות כל כך טובה, הדאגה לעצמנו, לבריאות, להתמלא באנרגיה של עשיה.
הריצה היא בכלל לא הדבר העיקרי- עצם זה שאישה לוקחת את עצמה 3 פעמים בשבוע,
לזמן פרטי של השקעה בעצמה, היא הופכת לאישה, לאמא, לאדם טוב יותר, ועל הדרך גם רצים.
איך הסביבה הגיבה לזה?
הייתי עוף מאוד מוזר, ניסו להבין, מה יש לך למהר? לאן את רצה? ועוד ברחוב?
במרץ 2012 כשהשתתפתי עם בעלי במירוץ נדהמתי לראות שעל כל 7 גברים היתה רק אישה אחת!
ולא היו בכלל דתיות אולי כמה אמריקאיות וחשבתי כמה חבל, זה ספורט שכל כך זמין ולא צריך שום דבר מיוחד בשבילו, וחבל שלא קורה אצלנו במגזר.
באותו רגע הרגשתי שאני רוצה לעשות את השינוי הזה.
כיצד פיתחת את המודל של קבוצות הריצה?
באותה תקופה כבר העברתי אימונים בכמה סטודיו שונים, החלטתי שאני פותחת קבוצת ריצה.
זה היה ממש ביום אחד, פשוט רשמתי בפייסבוק שאני פותחת קבוצה,
ובאותו יום נפתחו 5 קבוצות ריצה!
במקומות הכי ארד קוד: בני ברק, ירושלים, מודיעין, פתח תקווה ובית שמש.
הקבוצות גדלו עוד ועוד ואחרי חצי שנה הרגשתי שאין לי מספיק ימים בשבוע
והבנתי שאני לא יכולה לחלק את עצמי עוד, בחרתי בנות מתוך הריצה של “גוף בריא”
הן הלכו ולמדו קורס אימון, הכשרתי אותן לגישה שלנו והיום אני מלווה אותן מלמעלה.
המיזם התחיל מ70 נשים שרצות ל250 משם לאלף והיום ב”ה יש יותר מ8,000 רצות.
ואנחנו ביותר מ32 ישובים, מרעננה דרך השומרון, עלי זהב ועד באר שבע שבדרום.
אני מרגישה שהשם אוהב מה שאני עושה, כשאנחנו יוצאות לרוץ אין גשם, תכתבי להן- שאני מבטיחה אין גשם!
ספרי לנו על המיזם של “בגוף בריא”:
זאת קבוצת ריצה שנפגשת פעם בשבוע עם המאמנת, ועוד פעמיים רצים עם החברות.
בוואצפ יש קבוצות שמשתפים מתכונים ומוטיבציה ומעודדים אחת את השניה.
כל קבוצה זה מחזור של 24 שבועות, ומי שרוצה יש קבוצות המשך.
בנוסף, יש מועדונים של קבוצות שרצות מעל לשעה, יש 8 כאלו בארץ זה מיועד למתקדמות.
בנוסף לכל זה, אנחנו יוצאות פעמיים בשנה- קבוצה של נשים מתוך הרצות יוצאות לחו”ל לחופשת ספורט- יש ריצות ושיחות ומסעדות הכל באחווה נשים והלבבות נפתחים זה כמו מסע לנפש. זה 4 לילות ו5 ימים עמוסים בחויות.
מה מיוחד בקבוצת ריצה למה לא לרוץ לבד?
הרעיון הוא שעוברים תהליך שלם.
אישה יכולה להגיע עם אפס אמונה בעצמה בלי שעשתה לפני שום פעילות גופנית,
היא פוגשת נשים באותו מצב והן מתחילות ביחד לרוץ דקה,
המאמנת מלווה ומחמיאה להן, הן מגבירות קצת וככה כולן ביחד מתקדמות צעד אחרי צעד.
אין תחרות- הן תומכות אחת בשניה, קל יותר שהסביבה מבינה אותך. ככה הנשים מכירות ומתחברות
ומשבוע לשבוע הקבוצה הופכת להיות המסגרת והדבק שמחבר בין הבנות.
לגברים יש בית כנסת, נפגשים 3 פעמים ביום, יש להם את המועדון חברים הזה
וככה הם יכולים להכיר את השכנים והסביבה. לנו הנשים אין את זה, זה בדרך כלל מרתון ילדים-בית-עבודה,
הקבוצה זה מקום שהוא בלי אינטרסים,
זה חברות שלא מכירות אותך קודם ולא ישפטו אותך, כולן חוות את אותן אתגרים וזה הקסם!
החברויות האלו חוצות את המסכים והסטיגמות ונוצרים קשרים שלא בהכרח היו יכולים להיווצר קודם,
נשים מקהילות חסידיות פתאום מכירות דתיות ומתנחלות. הקשרים הם מעבר לקהילה מעבר רק לשכונה.
גלי לנו, מה המתכון למודל מוצלח כזה?
אחת הסיבות להצלחה, זה לשים דגש על המקצועיות, זה חשוב מאוד!
ללמד את התרגילים, את המתיחות לפני ואחרי.
סיבה נוספת זה האחווה הנשית, זה לא אוסף של נשים עוד אחת ועוד אחת, זה ממש קהילה.
אנחנו עושות אירועי ריצה, כל פעם במקום אחר,
ובנות נפגשות מכל מיני מקומות ומגלות כמה כוח יש להם ביחד,יוצרות קשרים בניהם.
גם נשים שלא הכירו אף פעם ומסגנונות כל כך שונים. מבחינתנו, את אישה מקומך איתנו, בואי תכירי חברות.
מאיפה הגיע הרעיון לחולצות הורודות?
שנתיים אחרי שהתחלתי, בנות היו באות עם חלוקים וחולצות מכופתרות,
בגדים שלא מתאים ולא נוחים לאימון והן שאלו אותי, מאיפה כדאי לקנות ציוד, איזה סוג נעלים,
הרבה מהנשים לא היה להן שום מושג בספורט חיפשתי את כל הכלים מהצד הראשון, שיהיה הכי נוח לרוץ.
ככה גם התחילו החולצות הורודות, חיפשתי בשביל המתאמנות, חולצה שמתאימה לריצה.
בזמנו, לא היה בחנויות בקיץ חולצת אימון עם שרוול ארוך, ועוד יותר היה חסר חולצות במידות גדולות.
פניתי ליבואן הוא שאל אותי כמה פעמים האם אני בטוחה במידה,
הוא חשב שנשים שמנות לא רצות והזמנתי את כל המידות.
ראיתי שנשים היו באות עם עם לבוש שחור- לטשטש, שלא לבלוט לציבור. ורציתי לשנות את הגישה:
בחרתי בצבע שיאיר, עם הורוד לא רק שאת קיימת, מותר לך לרוץ, מותר לך להיראות, מותר לך להשמיע קול.
האם למדת את המודל הזה ממקום אחר?
לא, דווקא בגלל שראיתי שאין בכלל כזה מיזם ומענה במגזר, הרגשתי שאני רוצה לעשות את השינוי הזה.
מי שקצת מכיר יותר יודע שאני כל כך לא שיווקית, האינסטגרם שלי לא ממותג,
אבל אהבה והשליחות בוערת בי וזה פשוט עובר החוצה. ברגע שאת נותנת את מה שהיה חסר לך, זה ממלא.
היה חסר לי קבוצה, את האחווה הזאת, את הבית קפה אחרי זה, הקבוצה הזאת!
ב“גוף בריא” זאת קהילה של נשים שמקבלות טיפול פסיכולוגי דרך המעטפת הזאת של הריצה.
מה דעתך על האינסטגרם בזבוז זמן או השראה:
אני קוראת לזה קליפת נוגה. אינסטגרם יכול לחבר בין אנשים ליצור קשרים, להעלאות למודעות נושאים חשובים, לתת במה לדברים טובים וגם להפך : לעשות שיימינג, לסגור חשבונות בפרסיה- זה ענין של בחירה.
הרבי מלובביץ התחבר ללויין פעם ראשונה כבר ב1970 כדי להעביר בשידור חי הדלקת נרות חנוכה להרבה מקומות יחד בעולם, הוא המחיש לנו בדוגמא אישית שאפשר להשתמש במדיה לדברים חיובים.
טיפים לרצה המתחילה:
1.להתחיל לשלב את פעילות גופנית ביום יום.
2. בבוקר לקום ולנעול נעלים נוחות, כשהנעלים נוחות אנחנו הולכות הרבה יותר וזזות יותר בקלילות וכך אנחנו יותר בתנועה.
3. כל הזדמנות לוותר על הרכב ולבחור בהליכה- לקחת את הילדים, לקפוץ לקניות ולסידורים.
4. את הריצה עצמה להתחיל בהליכה- לאט לאט כשמרגישים נוח להתחיל להגביר קצב,
5.עם הזמן להגביר ואז גם להגדיל את המרחקים.
כמו כל דבר בחיים זה תהליך ולמידה, ככה גם בספורט.
ספרי דוגמה כיצד הספורט יצר שינוי משמעותי אצל רצה שלך ?
בזכות זה שאני כמה שנים טובות בתחום, פגשתי הרבה נשים ויש דברים נפלאים שקרו בזכות הריצה,
אחד מהם ממש נכנס לי ללב: מישהי שהרבה שנים לא הצליחה להיכנס להריון,
ניסתה כמה שנים גם טיפולי פוריות וכשהיא התחילה קצת לרוץ, היא נקלטה אבל זה לא החזיק,
ראיתי שהיא בלחץ פנימי אדיר והצעתי לה לשחרר לקצת זמן את הטיפולים ולהתמיד בריצה.
היא נכנסה לספורט באנרגיה ואחרי שהגיע לריצה של 10 קילומטר הגוף שלה התחיל להיות בתנועה ובפעילות.
כמה ימים אחרי היא הרגישה חולשה בגוף, בדקה וגילתה שהיא נקלטה בצורה טבעית,
נכנסה להריון בלי טיפולים בכלל!כמובן שזה לא תרופת קסם,
אבל שמשחררים את הלחץ בעזרת פעילות, הגוף נרגע וברוך השם דברים מצליחים.
מה החלומות לעתיד?
אני חיה את החלום כל יום מחדש.
בע”ה במאי הקרוב יהיה חצי מרתון שני של “בגוף בריא”- בפארק הירקון.
התקווה שלי שכל אישה לא משנה מה היא ומאיפה היא מגיעה, שתתנסה במתנה המדהימה הזאת שנקראת ריצה,
זה הרבה מעבר לספורט- זה פשוט כלי טיפולי לחיים.
בכל פעם שנפתחת עוד קבוצת ריצה אני מבינה שאני נמצאת בתוך השליחות שלי בחיים האלו,
כל אחת שמצטרפת ועושה ספורט ודואגת לעצמה אני מרגישה שזכיתי לפזר עוד קצת אבקת קסם בעולם.
רוצות להמשיך לעקוב אחרי מירי פורסט, כנסו לאינסטגרם שלה
