בזכות נשים אמיצות…

ריקי דברייב אור היא אמא לשלושה וגרה בבני ברק ורס”מ– חוקרת חרדית במשטרת ישראל
ישבנו איתה לשיחה על כל השאלות הבוערות ובכאב היא השיבה לנו על הנושא הרגיש.
היא כל כך שמחה שיש את הבמה הזאת כדי שיותר נשים באמת יבינו ויכירו את האופציה להתלונן ויניחו בצד את כל הסטיגמות והמחשבות השליליות על הגשת תלונה במשטרה’ שיראו בסופו של דבר רק את המטרה של הצעד החשוב הזה- לעצור את הפוגע, להעמידו לדין על מעשיו ולמנוע ממנו לפגוע חלילה בעוד נשים.

חוקרת חרדית מבני ברק? איך הגעת לתפקיד?
למדתי משפטים והוכשרתי כעו”ד, התחום הפלילי היה נשמע לי מאתגר מהרצון לעשות צדק ובעיקר השליחות.
פנו אלי עוד כשהייתי סטודנטית והציעו לי להיות חוקרת, ראיתי בזה הזדמנות להגשים את היעוד שלי.
אני יודעת שלא קל להתעסק בתחום הזה וחוקרת במשטרה זה לא תפקיד מקובל במגזר. התפקיד לא קל, יש ימים שאני חוזרת לבית והמקרים שטיפלתי בהם מלווים אותי גם בשעות שאני לא בעבודה, כל מקרה הוא דיני נפשות של ממש.

כואב שגם במגזר שלנו יכולים להיות מקרים כל כך קשים של תקיפות בתוך המשפחה מהאנשים הכי קרובים.
ויחד עם כל הקושי, אני יודעת כמה התפקיד שלי הוא קדוש,
מודה ומתפללת לקב”ה להיות שליחה טובה ולהביא ביטחון ומוגנות לחברה שלנו.

למה להגיש בכלל תלונה?
המשטרה היא הגוף היחיד שיש לו את כל הסמכות והכלים לחקור מעשים פליליים,
הגשת התלונה והליך החקירה עוצר קודם כל את המשך ביצוע העבירה.
היום, עם הרשתות החברתיות נוצרה היכולת להעלות על הכתב דברים שכואבים לנו, לעיתים באנונימיות ולעיתים עם שם ופנים גלויות, אך פרסום כזה בסופו של יום לא מניע לפעולה נגד הפוגע אלא רק להשחרת שמו ברבים, זו אולי פגיעה רגעית אבל קצב החדשות בישראל גורמות לכך שפרסום כזה בפומבי נעלם מהר מאד ומתחלף בידיעה חדשה. כדי להביא מזור ורפואה לנפגעת,
הנפגעת צריכה לראות בעיניה את הפוגע משלם מחיר על פגיעתו.
בזכות נשים אמיצות עצרו תוקפים מלפגוע בעוד קורבנות.

אם אין לי הוכחות ואני חוששת שלא יאמינו, האם כדאי בכל זאת להגיש תלונה?
חשוב לדעת, כל מטרת החקירה של המשטרה זה לחתור ולהגיע לחקר האמת.
כל מתלוננת שמגיעה, החוקרת שמולה יוצאת מנקודת הנחה שהיא מאמינה לה.
בחלק מהמקרים, למרות שהמערכת מאמינה למתלוננת,
אין מספיק הוכחות/ ראיות שבשלות לידי העמדה לדין והגשת כתב אישום.
יחד עם זאת, היחידה שחוקרת עושה הכול כדי לאסוף ראיות ולמצות את הדין עם הפוגע.
גם כשזה לא מגיע לידי כתב אישום, הפוגע עובר תהליך שהוא לא מכיר מהעולם שממנו הוא מגיע,
הוא מעוכב לחקירה בתחנת משטרה, נפתח כנגדו תיק פלילי, הוא נחקר, מוטחים בפניו המעשים הקשים שביצע,
פתאום הוא רואה במראה, את כל המקרים שביצע, בחדרי חדרים וחשב שאף אחד לא ידע עליהם לעולם.
לפי המקרה, החשוד ייעצר או ישוחרר עם הגבלות וכמובן הרחקה מהקרבן,
הכול על פי הנסיבות ואכיפת המסוכנות שלו, כדי למנוע שיבוש של החקירה.
החשוד בשלב הזה מבין שהכוח כבר לא בידיים שלו.
חשוב לציין, אנחנו מעדכנים את המתלוננת בסיום חקירת החשוד ומודיעים לה אם החשוד נעצר
ואם שוחרר אז את ההגבלות שלו לאחר החקירה.

מה היתרון של חוקרת חרדית בתחנה?
היות והמשטרה הבינה שיש פה מגזר מיוחד עם ערכי תרבות וחינוך שונים, עם שפה שונה בכדי לגשר על הפער הכשירו חוקרים וחוקרות חרדיות, וכך יש צינור שמקשר בין המגזר למשטרה.
החוקרת החרדית באה וגדלה במגזר, מהרקע של המתלוננת, מבינה ויודעת את השפה, את הרגישויות,
את כל הניואנסים שחוקר מהמגזר הכללי לא בהכרח מכיר או יכול להבחין בדקויות האלו.
ולכן גם כשתהליך גביית העדות מהקורבן לא קל ולא פשוט, כל החקירה כולה מתנהלת בצורה רגישה עם הבנה והכלה.

האם בכל תחנה יש חוקרות חרדיות?
ברוב הריכוזים החרדים יש: אלעד, ביתר ירושלים בני ברק, חוקרות וחוקרים חרדים.

מהו תהליך הגשת התלונה?
התהליך פשוט ונגיש, נגבית עדות ומכאן מתחיל השלב של איסוף הראיות וזימון החשוד,
במקרים בהם יש סכנה מידית, החשוד מובא מיידית לחקירה.
עפ”י הנסיבות החשוד נעצר ומובא בפני שופט תוך 24 שעות או משוחרר בתנאים של הרחקה מהמיתלוננת,
מעצר בית ובעוד תנאים שהכל עפ”י הנסיבות כמובן.
החוקרת ואת תחתמו כדי לאשר, לכן חשוב לקרוא היטב, במידה ונדרש השלמות או אי דיוקים לציין ולתקן.
חקירתך, כמי שנפגעה, תיעשה תוך שמירה על פרטיותך. למרות זאת חשוב לדעת כי בשל סוג העבירה,
ייתכנו שאלות שעלולות להיות פולשניות ומעט מביכות. החוקרת החרדית תדע לגשת לעניין ברגישות.
בסיום חקירת החשוד תעודכני באם נעצר או שוחרר ובאילו תנאים.

האם אני צריכה להביא איתי עורך דין?
לא, אין צורך.
במידה ותרצי, מתלוננת שמגישה תלונה בעבירות מין, זכאית להביא מלווה מטעמה.

אני חוששת שזה יפגע בשם שלי ויתנקם ביילדי
הקושי של אישה חרדית להגיש תלונה הוא מכמה היבטים: גם נפשית וגם רוחנית ובעיקר הביקורת החיצונית, והחשש שהתדמית תפגע.
ברוך השם, הזמנים משתנים והגיע הזמן שכולנו נדע הבושה עוברת צד- הבושה היא של הפוגע.
הוא זה שביצע את המעשים, הוא זה שצריך לעמוד לדין, הוא זה שצריך לקחת אחריות על המעשים שביצע.
ואת, צריכה עכשיו להתרכז בך, לצאת מהאדישות, את היחידה שיכולה ויודעת איך לדאוג לעצמך.
תזכרי, את לא אשמה באירוע שקרה.
לצערנו כמו שכתבנו ב“מבוא לנפגעת” תקיפות מיניות שכיחות בכל המגזרים.
המחשבה שצריכה להיות היא על אנשים אחרים,
זה איך אני יכולה למנוע מקרים אחרים.
איך אני גורמת לפוגע להפסיק לבצע את העברות.
לצערנו, ההגמוניה שמתהלכת ברחוב החרדי רומסת בדרך את הקרבנות, אנחנו כחברה צריכים לעצור את קשר השתיקה.
הפוגע מתהלך כאדון ברחוב הפתוח, הכוח בידו, מתוך תחושת בעלות הוא מנהל משא ומתן מאחורי הקלעים וגורם לקורבנות לחשוב שעדיף להן לשתוק כי אין להם סיכוי או שחלילה יכול לפגוע בצורה קשה יותר.

אנחנו כאן להזכיר:
שיש לך כוח, שמותר וכדאי להתלונן,
זאת זכות גדולה , המטרה היא לנקות את הקהילה,
למגר אותה מהפוגעים כדי לשמור על קהילה מוגנת ובטוחה.
והמשטרה מצידה עושה כל שביכולתה לשמור פרטיות הקורבנות.

איך אתם שומרים על דיסקרטיות?
התלונה נגבית בחדר סגור, יש אפשרות לתאם את ההגעה מראש.
במקרים מסויימים החוקרת מגיעה למקום שנקבע מראש עם המתלוננת.
במקרים האלה תגיעה בבגדים אזרחיים ולא במדים והכל על-מנת לתת את הרגשה נוחה ולהקל על הקושי בהגשת תלונה מהסוג הזה.
בעקבות הקורונה המשטרה פתחה את אפשרות להגיש תלונה מקוונת www.gov.il דרך האינטרנט,
התלונה מגיעה לתחנה שנוגעת למקרה ומקבלת טיפול מיידי.
במקרים של אירוע שמתרחש עכשיו או באירוע שיש בו סכנה מיידית או בכל צורך אחר, מתקשרים למוקד 100.

מה טווח הזמן לטיפול בתלונה?
כשהחשוד עצור יש טווח זמנים ברור ויש קדימות לתיק, העצור אמור להתייצב בפני שופט תוך 24 שעות מהרגע שנעצר.
בית המשפט קובע עפ”י הראיות שמונחות לפניו באם להאריך את מעצרו של החשוד ולכמה זמן ובאם לשחררו ובאילו תנאים.
אם החשוד משוחרר, התיק נע בקצב אחר, תלוי בלוחות הזמנים של בימ”ש או בעניינים משפטיים אחרים שלא תמיד תלויים ביחידה החוקרת.

האם אפשר להגיש תלונה אנונימית כדי שהתוקף לא יתנקם בקורבן או בילדיו?
המטרה היא קודם כל להפסיק את העבירה,
במידה ויש חשד שהתוקף יפגע בקורבן, עוצרים מיד את החשוד וצריך להטיח בו את החשד ובמי הוא פגע.
גם לחשוד יש זכויות. מחובת המשטרה להציג את הראיות,
אם רוצים להגיע לחקר האמת צריך לנהוג בהגינות כלפי 2 הצדדים, אי אפשר להגיש כתב אישום אנונימי.

מה דעת ההלכה?
במקרים של תקיפה, דעת הרב קנייבסקי היא : “ללכת למשטרה, לשמור על כך בשקט”
לפנות למשטרה ולחשוף בפניה את פרטי האירוע אך בצורה שקטה. אסור להשאיר את המקרה בתוך הקהילה.

“לא תעמוד על דם רעך”, “וביערת הרע מקרבך”
אלו מצוות שאנחנו מחויבים בהם, זו אחריות שלנו כחברה וקהילה.
יש לנו את חובת הערבות ההדדית שלנו אחד לשני.

צריך להעביר מסר מאד ברור לפוגעים:
הבושה עוברת צד, אין שתיקה רועמת, אין הכחשה, אין הסתרה,
אין הסכם הלא כתוב הזה ש”הכל נשאר במשפחה”.
כי המטרה היא באמת לנקות את הקהילה מהפוגעיים.

התורה מצווה אותנו לשמור על הלשון, יחד עם זאת, נצטווינו על “לא תעמוד על דם רעך”,
כל זמן שהמקרה מושתק, התוקף יכול להמשיך וחלילה לפגוע בעוד נשים.
את יכולה לפנות לכל גוף/ אדם שיעזור לך, אבל יש לך את גם הבחירה לפנות למשטרה,
זה תהליך לא קל לפתוח את הפצע הזה ולגולל את מסכת האירועים שעברת
אבל זהו תהליך חשוב בשביל שגוף מוסמך יוכל לטפל במקרה שלך.
כל מקרה שמתפרסם מעודד עוד נשים לבוא, לדבר ולהציל נפשות.

02-6730002: נשים דתיות |  02-5328000: גברים דתיים | סיוע דרך WhatsApp ב-052-8361202  
הגשת תלונה דרך אתר המשטרה לכל מקרה חירום: 100