שנה שלימה החסידים הפצירו, התחננו, עשו מעשים נועזים כמו פרסום מודעות בעיתונים,
ארגנו מכתבים ועצומות אך כלום לא עזר. הרבי מליובאוויטש, שאז נקרא רבי מנחם מנדל שניאורסון
סירב בתוקף לקחת את ההנהגה. לכאורה היה חתן נוסף שהיה מועמד רציני להנהגה,
אבל החסידים ידעו בדיוק מיהו משה רבינו שבדור. וכאז כן היום, הוא סירב והתחמק- ‘שלח נא ביד תשלח”
לרבי ולרבנית חיה מושקא היה נוהג בל יעבור,
לשבת יחד חצי שעה ביום ולשתות כוס תה.
על הנהגה זו אמר הרבי שחשיבותה היא כמו הנחת תפילין בכל יום.
בשנה שלאחר יו”ד שבט תש”י, כשהרבי הקודם של חב”ד ר’ יוסף יצחק שניאורסון (הרבי הרייצ)
כאשר שהרבי לא רצה לקחת על עצמו את עול הנשיאות,
דאגה הרבנית שהרבי יסכים לקבל זאת. היא אמרה “לא אניח ששלושים שנות מסירות נפש של אבי תלכנה לאיבוד”.
הדברים הללו הם שהכריעו את הכף אצל הרבי.
היא ידעה היטב שמשמעות ההחלטה הוא שלא יהיו לה חיים פרטיים משלה,
אך היא מסרה את בעלה ואת חייה למען הכלל.
בדור שבו מנהיגים ונשותיהם עומדים בלב מחלוקות ציבוריות ושערוריות חדשות לבקרים,
אי אפשר לדמיין כמה מסירות והקרבה אישית עשתה עבורנו הרבנית כשנתנה לנו את בעלה,
להוביל את עם ישראל בצניעות, בשקט ובענווה.
היום נציין את יום ההילולא לרבנית חיה מושקא, כ”ב שבט ‘ב”ך יברך ישראל’
רבעצין, תודה רבה אישית ממני
נעמה טוכפלד
עוד על הרבנית חיה מושקא מתוך ויקיפדיה
חיה מושקא שניאורסון נולדה בעיירה בבינוביצ’י שליד לובביץ’, לרבנית נחמה דינה שניאורסון ולרבי יוסף יצחק שניאורסון. היא נקראה על שם סבתא של סבתא שלה, חיה מושקא שניאורסון אשתו של הצמח צדק, בהוראת סבה, רבי שלום דובער שניאורסון.
בשנת ה’תרע”ו (1915) עברה משפחתה לגור ברוסטוב על הדון בעקבות מלחמת העולם הראשונה. בשנת ה’תרפ”ה קיבלה מאביה ייפוי כוח לקבל בשמו כסף או מסמכים וסמכות להעביר ייפוי כוח זה גם לאחרים. לאחר שאביה נאסר בשנת ה’תרפ”ז, בעוון הפצת יהדות, נטלה שניאורסון חלק במאמצים לשחרורו, והצטרפה אליו לגלות בקוסטרומה.
השידוך עם הרבי מנחם מנדל שניאורסון
ב-1923 הזמין אביה את מנחם מנדל שניאורסון לביתם ברוסטוב ואף לעיר נופש שבה שהו במטרה לשדכם. לאחר שעמדו בקשר והתראו למעלה מחמש שנים. הם נישאו בי”ד בכסלו ה’תרפ”ט (1928) בוורשה ועקרו יחד לברלין, ונרשמה ללימודים במכון האוניברסיטאי לזרים, ולמדה שם את השפה הגרמנית ותרבות גרמנית. לאחר עליית הנאצים לשלטון הם ברחו לפריז, ובשנת ה’תש”א (1941), לאחר כיבוש צרפת על ידי הנאצים, נמלטו לארצות הברית והצטרפו לאביה בשכונת קראון הייטס בברוקלין שבניו יורק. שנה לאחר פטירת אביה מונה בעלה לאדמו”ר חסידות חב”ד.
חלקה של הרבנית בהכתרתו של הרבי
חסידים מספרים כי לחיה מושקא היה תפקיד בתהליך הכתרתו של בעלה כאדמו”ר חסידות חב”ד, לאחר שאביה נפטר פנו זקני החסידים לבעלה שייקח על עצמו את עול הנשיאות והוא סירב במשך שנה, עד ל-י’ בשבט ה’תשי”א 1951 ועל פי גרסה מסוימת הוא נעתר בסופו של דבר לאחר שאמרה לו “לא ייתכן ששלושים שנות ההקרבה והמסירות של אבי ירדו לטמיון” כאשר התקשרה למשרד המזכירות לבקש את הרבי נהגה להציג את עצמה כ”גברת שניאורסון מפרזידנט סטריט”. כשהוקם ארגון נשי ובנות חב”ד הוזמנה שניאורסון לעמוד בראשו, אך סירבה לתפקיד.
משפט הספרים
היה לה חלק בניצחון במשפט הספרים, כשהעידה בביתה לטובת אגודת חסידי חב”ד העולמית אמרה: “אבי (הרבי) והספרים שייכים לחסידים”. בפסק הדין הורה בית המשפט לבארי גוראריה להחזיר את הספרים לספריית חב”ד.קברה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון בניו-יורק
פטירתה
שניאורסון נפטרה במרכז הרפואי ‘קורונל’ במנהטן בכ”ב בשבט ה’תשמ”ח, 1988 בגיל 86 לאחר מחלה קצרה. נקברה בחלקת חב”ד בבית הקברות מונטיפיורי שבקווינס, בסמוך לקברי סבתה ואמה, מול אוהל חב”ד לובביץ’, שבו קבורים בעלה ואביה.
