מעצבי אופנה, סטייליסטים וסתם חולי שופינג בחנויות בגדים – זו הפרשה בשבילכם. רובה של פרשת “תצווה” עוסקת בבגדים של הכהן הגדול, והפרשנים שדנים בה – לא מפסיקים להסביר מהו בכלל הבגד, מה היחס אליו, איך צריך לעצב אותו ועוד ועוד. הנה דוגמה אחת: בתוך הברכות שמכונות “ברכות השחר”, מופיעה בסידור בכל בוקר הברכה “ברוך אתה ה’, אלוקינו מלך העולם, מלביש ערומים”. הרב קוק – שכתב פירוש עמוק ונפלא על כל סידור התפילה – התעכב על הברכה הזו. על מה אנחנו מודים כאן, הוא שאל, ותשובתו הייתה שיש פה תודה כפולה: אנחנו מודים על עצם העובדה שיש לנו בגדים. על כך שלא חסר לנו מה ללבוש ושיש לנו בגדים בארון. אבל יש פה תודה על עצם הדרגה האנושית והתרבותית שלנו. תודה על כך שאנחנו בני אדם ולא חיות, ומבינים את חשיבותו של הבגד. בניגוד לבעלי החיים, לאדם יש עדינות מוסרית, כותב הרב קוק, יש לו נשמה אצילית ועליונה, והוא מודה על כך שהוא מבין שעליו לחיות באופן שונה מבעלי החיים, ולהיות לבוש, שלא כמוהם. הנה ממש כמה מילים מתוך הפירוש היפה הזה: “הודאה על החוש הנפשי העדין שלנו, שנטע ה’ בקרבנו, שהננו על ידו מתלבשים מלבושי כבוד”.

אותה תורה שאומרת לנו “ואהבת לרעך כמוך” או “אנוכי ה’ אלוקיך” – ממשיכה ואומרת לנו  להתעסק בבגדים ובבדים, במידות ובתפירה. “בגדי קודש”, מכנה פרשת השבוע את הבגדים של הכהן הגדול. הרב שלום נח ברזובסקי, מחבר הפירוש המופלא “נתיבות שלום”, שואל מהם “בגדי הקודש” שלנו היום, כשאין לנו כהן גדול. הוא מסביר תחילה שפעם הכהן הגדול היה מכפר על החטאים של עם ישראל. זה היה מנגנון מופלא, שבו הכהן, שליח של הציבור כולו, היה לובש בגדים שהיו מוחקים עוונות לציבור. חז”ל אפילו מפרטים איזה בגד כיפר על איזו עבירה. “מצנפת מכפרת על גסי הרוח”, נכתב בגמרא. “מעיל מכפר על לשון הרע”, וכן הלאה. זה משהו שקצת קשה לקלוט: איך בגדים של אדם אחר יכולים לכפר על חטאים שלנו? האם יש מנהיג שכל כך קשור לכל פרט ופרט, עד שהמעשים שלו משפיעים על הדור כולו? בכל אופן, בהמשך הפירוש בספר “נתיבות שלום”, מסביר המחבר שעדיין יש לנו “בגדי קודש” גם היום – בגדי השבת. כן, הבגדים החגיגיים יותר שלובשים ביום השביעי מסוגלים לתקן כל מיני טעויות ושטויות שהתרחשו במהלך השבוע. עד כדי כך. הנה הציטוט שלו. אחרי בגדי הכוהן הגדול, הוא עובר לכתוב על כל אחד מאיתנו: “עניין בגדי שבת הם בגדי קודש המטהרים את כל אבריו של היהודי, בכדי שיוכל להיכנס לשבת קודש ולקבל את אורה. יש בחינה של טהרת האברים על ידי בגדי שבת. ובגדי שבת – מכניסים קדושה באדם”.

בתיכון הייתה לי חברה שהייתה לומדת למבחנים בבגדים חגיגיים. בעוד רוב בני הנוער חורשים בבית לבגרויות עם פיג’מה, נעלי קרוקס וקוקו מעוך – היא הייתה מתלבשת כאילו היא יוצאת לאיזה אירוע – ואז יושבת ללמוד. היא הייתה מסבירה שככה היא לומדת יותר טוב, כי היא מרגישה יותר ערנית, חיונית וייצוגית. הבוקר נזכרתי בה: פרשת השבוע  מקדישה יותר מארבעים פסוקים לתיאור בגדיו של הכהן הגדול. התורה מספרת לנו שמשה צריך להכין לכהן בגדים שיהיו “לכבוד ולתפארת”. לכאורה, היהדות אמורה להתמקד בפנימיות בלבד, ברוחניות, אז למה לעסוק בעניינים חיצוניים כמו בגדים? פרשנים רבים מסבירים לאורך הדורות עד כמה הבגד עושה את האדם – לבוש מכובד גורם לסביבה לכבד את האדם, אבל יותר מכך – ב”ספר החינוך” מוסבר כי הלבוש המיוחד השפיע לא רק על הסביבה אלא גם על הכוהנים עצמם. הוא הזכיר להם כל הזמן את תפקידם וייעודם. יש עוד המון פרשנויות קבליות וסמליות לכל פרט ופרט בבגדים של הכוהן, אבל המסר הבסיסי ביותר הוא שמה שהאדם לובש משפיע על היחס של הסביבה אליו, וגם אל היחס שלו כלפי עצמו. 

מתוך עמוד הפייסבוק של העיתונאית סיון רהב-מאיר

אהבת? שתפי

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב google
Google+
שיתוף ב twitter
Twitter

DossitGirl instagram

הרשמי לניוזלטר שלנו

לקבלת עדכונים שווים

DossitGirl instagram