איך בכלל הגעת לשיטה?
כשאדם נולד, הוא היה בוכה וצורח המון, הגענו לאיכילוב מספר פעמים, הם התעקשו איתנו שהכל בסדר וזאת תופעה שצריכה לעבור עם הגיל, אני הרגשתי שיש משהו מעבר שמפריע לו מאוד.
במעקב אחריו שמתי לב, שאדם לא עושה את הצרכים שלו בטיטול, רק כשהיתי פותחת הוא היה מצליח לשחרר.
נזכרתי שכמה חודשים לפני ראיתי במספרה את ליאל בר-זי* מחזיקה את התינוק הקטן שלה מעל הכיור
והוא פשוט עושה את הצרכים שלו. יצרתי איתה קשר והיא לימדה אותי את השיטה, מאז אדם היה רגוע, נינוח וכל כך מאושר.
*ליאל בר-זי: קואצ’רית בשיטת הפשפושים. מלמדת בדרך go diaper free שבה בונים תקשורת בין ההורה לתינוק.
תוכלי להסביר קצת יותר על השיטה?
בשמחה, לפני זה חשוב לי להגיד, השיטה היא אומנם טבעית ועתיקה לא המצאתי משהו חדש, אבל זה איזה טקס יפי מוזר- אני הכי תל אביבית מחוברת לתרבות המערב אבל ברגע שלומדים כמה זה פשוט, כל אחד יכול להתחבר לזה. מה שחשוב זה ההקשבה,
כשתינוק רוצה להתפנות
הוא מפיק צליל מסוים והבעת פנים משתנה,
עם הזמן מזהים מתי הוא מבקש צרכים ולוקחים אותו לשירותים.
כשאדם היה מסמן לי, הייתי לוקחת אותו, מניחה מעל האסלה, מוסיפה לזה צליל “פשששש” כמו בהתניה של אילוף והוא היה עושה.
מדהים! מאיזה גיל השיטה עובדת ותוך כמה זמן התינוק קולט?
ממש מגיל לידה!
לתינוקות זה הרבה יותר טבעי ממה שאנחנו חושבים, הכל חדש להם בעולם,
לכן מה שאנחנו מרגילים אותם הם קולטים מהר מאוד.
זאת לא עבודה לרדוף אחרי הבעות פנים של תינוק?
הדרך הנכונה היא לעבוד בתחנות פשפוש: יש בדרך כלל זמנים קבועים שהילד עושה, אחרי אוכל, ובין שעה לשעתיים.
בדרך כלל זה סה”כ 8 פעמים ביום, במקום להחליף טיטול פשוט לוקחים לאסלה.
מה עושים כשיוצאים מהבית?
באותה השיטה בדיוק, אדם היה מסמן לנו, היינו עוצרים בצד הכביש, הוא היה עושה וממשיכים בנסיעה רגיל.
מה היתרונות של השיטה:
ברגע שמתרגלים מבינים כמה זה פשוט וטבעי, ונהננים מהמון יתרונות:
אין תפרחת טיטולים או גירודים, זה מקל משמעותית על גזים, ובקריצה מעין מוסיפה גם חוסך בהוצאות טיטולים .
למי השיטה יכולה להתאים?
לכל תינוק, הפוקוס זה דווקא על האמא, אם את יודעת שתוכלי להישאר איתו בבית עד גיל שנה, זה כדאי.
מומלץ לברר מראש האם מקבלים במעון ילדים גמולים כי חשוב לי להגיד לאמהות,
אי אפשר חצי חצי- אם במעון הוא אם טיטול זה ימשיך גם לבית, הם עדיין קטנטנים להבין את ההבדל בין הבית למעון.
ממה שאנחנו מבינות, היום אדם כן עם טיטול…
כן, נשבר לי הלב רק מלדבר על זה, כשחיפשתי לאדם מסגרת, עברנו מעון אחרי מעון ואף אחד לא היה מוכן לקבל ילד גמול, הם ממש התעקשו איתנו שנחזיר לו את הטיטול, לא האמנתי שאני עושה את זה, אבל לא השאירו לי ברירה.
יש משהו שכן נשאר?
אני רואה שאדם יודע להתאפק גם בשאר התחומים בחיים, זה הרבה מעבר לצרכים, אז אני חושבת שבכל זאת זה השתלם.
מה את מתכננת לעשות בפעם הבאה אחרת:
עם הילד הבא שב”ה יבוא, אני אהיה איתו בבית עד לגיל שנה ולאחר מכן מטפלת עד גיל 3 שעובדת בשיטה הזאת.
למי שרוצה לקרוא ולהכיר עוד יש קבוצת פייסבוק נפלאה “לקשב נולדו”
למי שרוצה לקרוא עוד, זה האינסטגרם של מעין רייכמן
