דעות

לפני ימים מספר נבחרתי לכהן כחברה בכנסת ה-21. ונמצאתי מוגדרת כ”חכית החרדית הראשונה”. מטבעי, הגדרות תמיד נראות לי אימתניות משהו, מעדיפה להיות מוגדרת על סמך

  קנית כבר שמלה לחג? ונעליים? וסט תואם -לילדות וקשתות? מצאת קשתות? אלוקים שישמור איפה אני אמורה לדחוף את המטבח והסלון וקניות של מצות- ומתנות

  לפניי כמה חודשים, נתקלתי בנתון מעניין לגביי מאפיין ייחודי ברשת החברתית בישראל. מתברר, שישראל נחשבת ‘מעצמת בקיני’ בקנה מידה עולמי. כן כן , ביקיני,אותה

ארגון קמא-טק אירגן שבוע שעבר ביום רביעי  מפגש נשות עסקים ויזמיות חרדיות עם עדי סופר- תאני מנכלית פייסבוק ישראל ויסמין לוקץ’- מנכלית אייקון מהסיליקון ואלי,

גוף יקר שלי, אני חייבת לך התנצלות. מגיל 14 התחלתי לקחת אותך כמובן מאליו, לא כיבדתי אותך והתעללתי בך שוב ושוב. למרות שהיית טוב אליי,

חני וינרוט /נר רביעי חנוכה תשע”ז / 2015 אנשים ניגשים ושואלים מאיפה יש לי כוח. הם גם תוהים איך זה שמישהו במשפחה שלהם מתמודד עם

הכותבת: רבקה שורץ – עו״ד לענייני משפחה, מייסדת מן המיצר סיוע לנפגעי עבירה במגזר החרדי ומנהלת שותפה בקהילת ישנן ברשת. אתמול, יום שני השעה 19:00

אפרת סויסה -יפרח “נו .. ילדת? בשעה טובה , איזה אושר! וכמה הכנות .. הכנות? 9 חודשים בילית בלימוד תאורטי ומעשי, הרי את לא בחורה

געגוע חני ליפשיץ – קטמנדו   יא’ בכסליו היום. שנה בלי חני וינרוט המופלאה.. לקראת הסוף היתה לנו מן בדיחה פרטית כזו שכל עוד חוש

“היי חני רציתי לשתף אותך אחרי שנה שאת לא פה איתי- לצידי, שהחוסר שלך הולך וגדל , לא נשאר אותו החלל שהיה לפני שנה.. בטח